מוניות נהלל תחנת מוניות בנהלל


6 דקות קריאה
07 Mar
07Mar

תחנת מוניות בנהלל בזמינות מיידית 24/7 מספקים שירות מוניות בנהלל ולכל חלקי הארץ

להזמנות הקליקו פה ☎ 053-555-2140

אודות מוניות בנהלל    https://g.co/kgs/KrZU2H

צריכים מונית ספיישל לנמל התעופה? צריכים הסעת לילה מיוחדת לאירוע? הגעתם למקום הנכון. כאן תוכלו למצוא טקסי לכל צורך ועניין, לכל שעה וזמן.

 

אינדקס מוניות בנהלל

 

האינדקס מאפשר לכם לסנן עסקים לפי הצורך האישי שלכם, ולהציג את תוצאות החיפוש בצורה הנוחה ביותר ולפי סדר החשיבות שאתם קובעים ומחליטים.
 

לדוגמא, אתם יכולים לבצע חיפוש גם בשעת לילה מאוחרת, ולמצוא תחנת מוניות בנהלל שפתוחה ועובדת 24 שעות. סננו את התוצאות על פי "פתוח עכשיו" ותקבלו את העסקים הרלוונטיים עבורכם – פחות שיחות טלפון מיותרות וטלפונים לברורים ויותר חיסכון בזמן שלכם. 

 

מוניות מומלצות בנהלל

 תחנת מוניות בנהלל להזמנות הקליקו  


בין אם אתם זקוקים למוניות מיוחדות, מונית 24/7 או מונית לנתב"ג, חשוב מאוד לדעת שהשרות יהיה טוב, ושהנהג יגיע בזמן.

 


חפשו ומיינו עסקים על פי המלצות גולשים ודרוגים. כמו כן, תוכלו לבקש להציג רק עסקים שיש להם תו אמון הציבור: אישור מטעם ארגון הצרכנים 'אמון הציבור', שבית העסק מעניק שרות איכותי, במחירים הוגנים.

 


לשירותכם גם מחירון מומלץ של מוניות ספיישל בנהלל המבוסס על השוואת מחירים של מוניות בכל הארץ.

 


כל אלה יאפשרו לכם לאתר את העסק שיעניק לכם שירות איכותי, יחסוך לכם זמן – וגם כסף.

 


נסיעה טובה.



מחירי נסיעה במונית מנהלל לפי מונה

המחירים מחושבים ע״י מחשבון עלות נסיעה במונית לפי תקנות משרד התחבורה מ־01/04/2020


להזמנת מונית מנהלל השתמשו בשרותים חיצוניים הבאים:


הזמנת מונית בטלפון  ☎️ מוניות נגיש


♿      


אפליקציות להזמנת מוניות:


ות חיפה והצפון  מתנה 10 ₪ ל-10 הנסיעות הראשונות. קופון GTYDOLJ             



עלות מונית משוערת מנהלל לפי מונה

מסלולתעריף א׳תעריף ב׳תעריף ג׳משך זמן נסיעהמרחק

מנהלל לאשדוד395 ₪471 ₪548 ₪91 דקות135.95 ק״מ

מנהלל לאשקלון442 ₪526 ₪613 ₪103 דקות151.65 ק״מ

מנהלל לבאר שבע527 ₪629 ₪733 ₪119 דקות186.99 ק״מ

מנהלל לבית שמש389 ₪463 ₪539 ₪89 דקות133.95 ק״מ

מנהלל לבני ברק310 ₪368 ₪428 ₪76 דקות100.41 ק״מ

מנהלל לבת ים346 ₪411 ₪478 ₪83 דקות113.92 ק״מ

מנהלל לחולון326 ₪387 ₪450 ₪78 דקות107.88 ק״מ

מנהלל לחיפה115 ₪135 ₪155 ₪32 דקות27.68 ק״מ

מנהלל לנתב״ג324 ₪385 ₪448 ₪73 דקות111.34 ק״מ

מנהלל לנתניה234 ₪277 ₪321 ₪59 דקות70.97 ק״מ

מנהלל לפתח תקווה284 ₪337 ₪391 ₪66 דקות94.20 ק״מ

מנהלל לראשון לציון326 ₪387 ₪450 ₪75 דקות110.07 ק״מ

מנהלל לרחובות357 ₪424 ₪494 ₪84 דקות119.76 ק״מ

מנהלל לרמת גן300 ₪357 ₪415 ₪70 דקות100.37 ק״מ

נַהֲלָל הוא מושב עובדים בצפון עמק יזרעאל, והוא מושב העובדים הראשון בארץ. משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. שטחו כ-8,700 דונם. במושב 77 משקים חקלאיים.


תוכן עניינים

1 מקור השם

2 היסטוריה

2.1 ניסוח העקרונות

2.2 ההתיישבות

3 כיום

4 ידוענים

5 ייצוג בתרבות הישראלית

6 לקריאה נוספת

7 קישורים חיצוניים

8 הערות שוליים

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב קרוי על שם העיר המקראית נַהֲלָל (גם: נַהֲלֹל) הנזכרת בספר יהושע בנחלת שבט זבולון: "וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן"[2], וכן בספר שופטים: "זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס"[3].


בתקופת המשנה והתלמוד התקיים במקום היישוב היהודי מהלול, אשר זוהה בידי חז"ל עם נהלל המקראית: "וקטת – קטינית, ונהלל – מהלול, ושמרון – סימונייה, ויראלה – חורייה, בית לחם - בית לחם צרייה"[4]. מהלול נזכרת במקורות חז"ל גם כעיירה ממנה העלו מעשרות לבית המקדש לצד מגדל צבעייא וציפורי[5]. שם זה נשתמר בשמו של הכפר הערבי מעלול שהיה קיים בסמוך למושב עד שננטש במלחמת העצמאות.


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתיישבים הראשונים של נהלל אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית עלו לארץ ממזרח אירופה. שאיפתם הייתה להתיישב בארץ באופן שיתאים לערכים סוציאליסטים, בהם דגלו, תוך שמירה על פרטיות של הפרט והתא המשפחתי בשונה מהחברה הקיבוצית.


ניסוח העקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון מושב העובדים נהגה לראשונה באופן תאורטי על ידי יצחק וילקנסקי במאמרים שפורסמו בעיתון הפועל הצעיר. בשנת 1919 פרסם אליעזר יפה את חיבורו יסוד מושבי עובדים. בחוברת זו נוסחו לראשונה באופן מעשי עקרונות מושב העובדים בצד תכנון מפורט להקמתו. עקרונות היסוד כפי שנוסחו בחוברת ואשר על פיהם הוקמה נהלל הם:


קרקע לאומית: מקימי המושב ראו לנגד עיניהם את אדמות הערבים שבכל דור חולקו מחדש בין בני המשפחה וכך הלכו וקטנו עד שנהיה קשה כלכלית להתקיים מהן, לכן הם החליטו שהקרקע תהיה שייכת למוסדות הלאומיים, ניתן יהיה להחכירה למעבד הקרקע בלבד והיא תעבור מדור לדור מבלי אפשרות לחלקה.

עבודה עצמית: על מנת למנוע מצב בו נוצר מעמד של פועלים ומעמד של מעסיקים נקבע כי אסור להעסיק עובדים חיצוניים במשק החקלאי. מאוחר יותר כאשר הוקמה מעברה בסמוך לנהלל ונוצר צורך למצוא מקומות תעסוקה עבור תושביה שונה סעיף זה.

משק חקלאי מעורב: נקבע כי בכל משק יהיה מגוון של ענפים חקלאיים וזאת על מנת למנוע תלות בענף אחד ועונתיות.

ערבות הדדית: חברי המושב יהיו ערבים זה לזה, יתגייסו למפעלים ציבוריים (קניית כלים חקלאיים גדולים לשימוש הכלל לדוגמה), יסייעו זה לזה בעת הצורך ויאפשרו לוועדי המושב השונים שימוש בכספם (מסי אגודה שונים) לתמיכה בחברי מושב בעת צרה.

קנייה ומכירה משותפת: נקבע כי החקלאים יקנו וימכרו את מוצריהם במשותף.

ההתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרעין הראשוני של חלוצי נהלל הוקם במושבה כנרת בשנת 1919. אל גרעין ראשוני זה נבחרו להצטרף חברים נוספים ממושבות וישובים חקלאיים נוספים כמו רבקה[6] ויהודה גרינקר[7] מיסוד המעלה וביניהם קבוצה שהגיעה מדגניה א' בראשות שמואל דיין. מרביתם של המתיישבים היו כבר בעלי משפחות, חברים במפלגת הפועל הצעיר ובעלי ניסיון חקלאי רב יחסית של כעשר שנים או יותר.


חלוצי נהלל באו למקום ב-ח' באלול ה'תרפ"א (11 בספטמבר 1921). בתחילה התיישבו בגבעה סמוכה לכפר הערבי השכן מעלול ליד תל שמרון גבעה אשר כינוה 'גבעת הכיבוש'. אחד העולים סיפר:


"בח' באלול תרפ"א יצאנו אל המקום הנועד וליד אלון גדול אשר למרגלות הגבעה ... הקמנו אוהל וכאשר באו באותו ערב עוד חברים מצאו כבר נקודת ישוב באוהל הראשון".[דרוש מקור]

מגבעה זו השקיפו הראשונים על השטח הנועד למושבם על ידי הקרן הקיימת. מעיינות ונחלים יצרו ביצות ואיתם גם דגירה של היתוש אנופלס שמעביר את קדחת המלריה. הפחד והאזהרות של המומחים וביניהם גם הלל יפה שהיה מומחה לקדחת ולמלחמה בה, הביא אותם להתגורר זמנית בגבעה. המהנדס יוסף ברויר, תכנן את ייבוש הביצות בנהלל. לפי תוכניתו ולמרות האזהרות, החלו התושבים בעבודות לכריית תעלות שינקזו את מי הביצות ויאפשרו התיישבות במקום המיועד. העבודה נעשתה כולה על ידי המתיישבים עצמם ובעזרת פועלים יהודים. לאחר שהוכשרה האדמה החלו החלוצים לבנות צריפים שבהם התיישבו במקום הקבע[8].


באזור נקודת ההתיישבות הראשונה שוכן בית הקברות של היישוב, למרגלות תל שמרון.




כיכר בנהלל. מגדל המים הלבן הוקם בשנת 1924



אנדרטה של מרדכי כפרי בנהלל לנופלים במערכות ישראל


נהלל נבנתה בצורת עיגול, על פי תוכניתו[9] של האדריכל ריכרד קאופמן. מטרת התכנון הייתה לתת מענה לדרישות ביטחוניות ומעשיות אך היא שיקפה בעיקר את הרצון להקים מושב שיושתת על עקרונות השוויון. בצורה זו מרחק כל משק מן המרכז שווה וניתן לחלק את החלקות כך שגודלן יהיה שווה גם כן. בטבעת החיצונית של העיגול הוכשרו החלקות החקלאיות, צריפיהם של החקלאים נבנו בטבעת הקרובה לחלקות אלו ובחלק הפנימי של המעגל נבנו מוסדות הציבור וצריפיהם של עובדי הציבור. המעבר לבתי קבע החל רק ב-1933.


למרות קשייה של התנועה הציונית מצבה של נהלל בשנים הראשונות להקמתה היה טוב יחסית והיא שימשה מודל להקמתם של מושבי עובדים נוספים. בשנת 1923 הקימה חנה מייזל בנהלל את בית ספר חקלאי מקיף ויצו קנדה נהלל לצעירות בו התחנכה בין השאר חנה סנש. מאוחר יותר הפך בית הספר לבית ספר חקלאי מעורב.


בשנת 1939 נמנו ביישוב 837 תושבים ב-74 משקים[10].


כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים חלו שינויים רבים במבנה הארגוני של נהלל. באופן כללי ניתן לומר כי המושב נעשה פחות שיתופי. מוסד העזרה ההדדית בוטל, האחריות למצב הכלכלי של כל משק הועבר באופן בלעדי לידיו של הפרט. האגודה השיתופית עדיין קיימת אך לצידה של האגודה החקלאית שברשותה הנכסים החקלאיים של המושב הוקמה אגודה מוניציפלית נפרדת. הקשיים בחקלאות בארץ גרמו לתושבים רבים לפנות למקורות עיסוק אחרים, אף כי עדיין קיימים משקים פעילים רבים יחסית. במושב בית ספר יסודי אזורי ובית ספר תיכון אזורי, וכן מפעלים לייצור מזון לבהמות. המושב מהווה מקום מרכזי בעמק יזרעאל המספק שירותים למושבי וקיבוצי הסביבה.


במושב פועלת תנועת הנוער בני המושבים.


ידוענים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מתושבי נהלל, הקבועים והארעיים, היו לאורך השנים דמויות מוכרות ובולטות. ביניהם חבר הכנסת הראשונה שמואל דיין, בנו שר הביטחון והרמטכ"ל משה דיין, אשתו הראשונה של משה דיין, רות דיין, ושלושת נכדיו - חברת הכנסת יעל דיין, הבמאי והתסריטאי אסי דיין והיוצר יהונתן גפן. בנהלל התגוררו פרקי זמן הצנחנית חנה סנש, הסופר והעיתונאי מאיר שלו, הרמטכ"ל ושר הביטחון שאול מופז, איש סיירת מטכ"ל מוקי בצר, איש התקשורת אוריאל בן-עמי, הזמרת שולה חן, הזמר דדי בן עמי, האלוף מוסה פלד, השר אריק נחמקין, חבר הכנסת עמוס הדר, הכדורסלן בועז ינאי ושרה שטרן לבית קרסיק (שרה מקפה תמר). חבר הכנסת רם בן ברק הוא דור שלישי במושב, ובנוסף נולד וגדל ביישוב אחיינו של בן ברק - יוצר הסרטים, העורך והמוזיקאי רועי כפרי.


ייצוג בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "הורה נהלל" חובר בשנת 1941 על ידי צבי בן-יוסף לכבוד חגיגות 20 שנה לנהלל. הוא בוצע לראשונה ברדיו ב"קול ירושלים".

השיר "אתם זוכרים את השירים" של יהונתן גפן, שפורסם לראשונה במהלך מלחמת יום הכיפורים (1973) והוקדש "לילדי נהלל"[11]. השיר מתאר את חיי הילדים במושב בצורה אוטופית, כניגוד חד למלחמה.

נהלל נתנה השראה לרומנים "רומן רוסי" ו"הדבר היה ככה" מאת מאיר שלו[12].

ספר השירה "מנהלל ועד בכלל – רטרוספקטיבה" מאת אוריאל בן-עמי, על יחסיו של המחבר עם מקום הולדתו והשפעותיו עליו.

האמן הישראלי גל וינשטיין יצר עבודה בשם "נהלל" (2009-2010) המציגה דימוי של המושב במבט על, כשהוא עשוי משטיחים. העבודה נמצאת באוסף מוזיאון ישראל.

הסרט התיעודי "בנהלל לא בוכים" של ציפי ביידר, על השכול והמאבק סביב יום הזיכרון בנהלל.

ההצגה וסרט הקולנוע "סיפור אהבה ארץ ישראלי" מספרים את סיפורה האישי של ילידת המושב, השחקנית והבמאית פנינה גרי, על רקע נהלל, בית קשת ותל אביב בשנות ה-40.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליעזר יפה, יסוד מושבי עובדים, יפו : הוועד המרכזי של מפלגת הפועל הצעיר, תרע"ט-1919.

שמואל דיין, 1921 - ראשיתה של נהלל - ייסוד מושב עובדים - מהלול - המייסדים הולכים לתור את המקום - העלייה על הקרקע - נהלל - יבוש ביצות - סלילת הכביש, בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק קי"א.

שמואל דיין, נהללים : סיפור ארבעים שנה, תל אביב : מסדה ותנועת המושבים, תשכ"א-1961.

רינה פורת (עורכת ומהדירה), החלום ושברו : חנה ויעקב ירדנאי, נהלל : הוצאה פרטית, 1989.

שמואל גדון, נהלל תרפ"א-תשל"א 1921-1971, ירושלים: משרד החינוך והתרבות - המרכז לטיפוח התודעה היהודית, תשל"א 1970.

לביאה אפלבאום (עורכת), לא על הלחם לבדו : המשכיות ותמורות במושב נהלל, רחובות: המרכז לחקר התיישבות כפרית ועירונית, 1974.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

 מדיה וקבצים בנושא נהלל בוויקישיתוף


מושב נהלל, אתר המושב

מט"ח, "לא על הלח לבדו". מהספר 'נתיבי בת הכפר' מאת רבקה גרינקר

מט"ח, "שנה ראשונה בנהלל" מהספר נתיבי בת הכפר מאת רבקה גרינקר

קרקעות בעמק יזרעאל ע”י מרחביה, 1922, מפה ובה שטחי נהלל, מתוך אתר חינוך של הספרייה הלאומית

נהלל באתר הרשות לפיתוח הגליל

נהלל, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים

מיכאל לוין, ‏עיר גנים כמקור לתכנון נהלל, קתדרה 14 ינואר 1980

אוריאל בן-עמי, מדברים יהודית בנהלל, מקור ראשון, מוסף "שבת", 31 באוקטובר 2014

נדב מן, 90 שנה - ועוד עובדים: דברי ימי נהלל בשחור-לבן, באתר ynet, 9 בספטמבר 2011

ארי ליבסקר, אנחנו מגש העשב, באתר כלכליסט, 4 באוקטובר 2012

הילה שמר, הטבעת החדשה במעגל של נהלל תמנע ממנו את רשימת אונסק"ו?, באתר ynet, 16 בנובמבר 2015

טל מילנר-הוברמן, 'בית העם בנהלל - מתכנון לשימור: ערך, תפקיד ותפקוד המבנה על תהפוכותיו והשלכותיו', אתרים - המגזין, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 107–118.

אלי אלון, סיפורו של בית הקברות נהלל באתר themarker

 נהלל 1923, סרטו של יעקב בן דב

 30 שנה לנהלל, יומני כרמל ספטמבר 1951

 40 שנה לנהלל, שירות הסרטים הישראלי, 1961

 50 שנה לנהלל, הטלוויזיה הישראלית, 1971

נהלל


בין אם אתם זקוקים למוניות מיוחדות, מונית 24/7 או מונית לנתב"ג, חשוב מאוד לדעת שהשרות יהיה טוב, ושהנהג יגיע בזמן.
 

חפשו ומיינו עסקים על פי המלצות גולשים ודרוגים. כמו כן, תוכלו לבקש להציג רק עסקים שיש להם תו אמון הציבור: אישור מטעם ארגון הצרכנים 'אמון הציבור', שבית העסק מעניק שרות איכותי, במחירים הוגנים.
 

לשירותכם גם מחירון מומלץ של מוניות ספיישל בנהלל המבוסס על השוואת מחירים של מוניות בכל הארץ.
 

כל אלה יאפשרו לכם לאתר את העסק שיעניק לכם שירות איכותי, יחסוך לכם זמן – וגם כסף.
 

נסיעה טובה.


מחירי נסיעה במונית מנהלל לפי מונה

המחירים מחושבים ע״י מחשבון עלות נסיעה במונית לפי תקנות משרד התחבורה מ־01/04/2020

להזמנת מונית מנהלל השתמשו בשרותים חיצוניים הבאים:

הזמנת מונית בטלפון  0544522050☎️ הקליקו מוניות נגיש

♿      

אפליקציות להזמנת מוניות:
Gett

ות חיפה והצפון  מתנה 10 ₪ ל-10 הנסיעות הראשונות. קופון GTYDOLJ      Raxi       Yango

עלות מונית משוערת מנהלל לפי מונה

מסלולתעריף א׳תעריף ב׳תעריף ג׳משך זמן נסיעהמרחק
מנהלל לאשדוד395 ₪471 ₪548 ₪91 דקות135.95 ק״מ
מנהלל לאשקלון442 ₪526 ₪613 ₪103 דקות151.65 ק״מ
מנהלל לבאר שבע527 ₪629 ₪733 ₪119 דקות186.99 ק״מ
מנהלל לבית שמש389 ₪463 ₪539 ₪89 דקות133.95 ק״מ
מנהלל לבני ברק310 ₪368 ₪428 ₪76 דקות100.41 ק״מ
מנהלל לבת ים346 ₪411 ₪478 ₪83 דקות113.92 ק״מ
מנהלל לחולון326 ₪387 ₪450 ₪78 דקות107.88 ק״מ
מנהלל לחיפה115 ₪135 ₪155 ₪32 דקות27.68 ק״מ
מנהלל לנתב״ג324 ₪385 ₪448 ₪73 דקות111.34 ק״מ
מנהלל לנתניה234 ₪277 ₪321 ₪59 דקות70.97 ק״מ
מנהלל לפתח תקווה284 ₪337 ₪391 ₪66 דקות94.20 ק״מ
מנהלל לראשון לציון326 ₪387 ₪450 ₪75 דקות110.07 ק״מ
מנהלל לרחובות357 ₪424 ₪494 ₪84 דקות119.76 ק״מ
מנהלל לרמת גן300 ₪357 ₪415 ₪70 דקות100.37 ק״מ

נַהֲלָל הוא מושב עובדים בצפון עמק יזרעאל, והוא מושב העובדים הראשון בארץ. משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. שטחו כ-8,700 דונם. במושב 77 משקים חקלאיים.

תוכן עניינים

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב קרוי על שם העיר המקראית נַהֲלָל (גם: נַהֲלֹל) הנזכרת בספר יהושע בנחלת שבט זבולון: "וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן"[2], וכן בספר שופטים: "זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס"[3].

בתקופת המשנה והתלמוד התקיים במקום היישוב היהודי מהלול, אשר זוהה בידי חז"ל עם נהלל המקראית: "וקטת – קטינית, ונהלל – מהלול, ושמרון – סימונייה, ויראלה – חורייה, בית לחם - בית לחם צרייה"[4]. מהלול נזכרת במקורות חז"ל גם כעיירה ממנה העלו מעשרות לבית המקדש לצד מגדל צבעייא וציפורי[5]. שם זה נשתמר בשמו של הכפר הערבי מעלול שהיה קיים בסמוך למושב עד שננטש במלחמת העצמאות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתיישבים הראשונים של נהלל אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית עלו לארץ ממזרח אירופה. שאיפתם הייתה להתיישב בארץ באופן שיתאים לערכים סוציאליסטים, בהם דגלו, תוך שמירה על פרטיות של הפרט והתא המשפחתי בשונה מהחברה הקיבוצית.

ניסוח העקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון מושב העובדים נהגה לראשונה באופן תאורטי על ידי יצחק וילקנסקי במאמרים שפורסמו בעיתון הפועל הצעיר. בשנת 1919 פרסם אליעזר יפה את חיבורו יסוד מושבי עובדים. בחוברת זו נוסחו לראשונה באופן מעשי עקרונות מושב העובדים בצד תכנון מפורט להקמתו. עקרונות היסוד כפי שנוסחו בחוברת ואשר על פיהם הוקמה נהלל הם:

  • קרקע לאומית: מקימי המושב ראו לנגד עיניהם את אדמות הערבים שבכל דור חולקו מחדש בין בני המשפחה וכך הלכו וקטנו עד שנהיה קשה כלכלית להתקיים מהן, לכן הם החליטו שהקרקע תהיה שייכת למוסדות הלאומיים, ניתן יהיה להחכירה למעבד הקרקע בלבד והיא תעבור מדור לדור מבלי אפשרות לחלקה.
  • עבודה עצמית: על מנת למנוע מצב בו נוצר מעמד של פועלים ומעמד של מעסיקים נקבע כי אסור להעסיק עובדים חיצוניים במשק החקלאי. מאוחר יותר כאשר הוקמה מעברה בסמוך לנהלל ונוצר צורך למצוא מקומות תעסוקה עבור תושביה שונה סעיף זה.
  • משק חקלאי מעורב: נקבע כי בכל משק יהיה מגוון של ענפים חקלאיים וזאת על מנת למנוע תלות בענף אחד ועונתיות.
  • ערבות הדדית: חברי המושב יהיו ערבים זה לזה, יתגייסו למפעלים ציבוריים (קניית כלים חקלאיים גדולים לשימוש הכלל לדוגמה), יסייעו זה לזה בעת הצורך ויאפשרו לוועדי המושב השונים שימוש בכספם (מסי אגודה שונים) לתמיכה בחברי מושב בעת צרה.
  • קנייה ומכירה משותפת: נקבע כי החקלאים יקנו וימכרו את מוצריהם במשותף.

ההתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרעין הראשוני של חלוצי נהלל הוקם במושבה כנרת בשנת 1919. אל גרעין ראשוני זה נבחרו להצטרף חברים נוספים ממושבות וישובים חקלאיים נוספים כמו רבקה[6] ויהודה גרינקר[7] מיסוד המעלה וביניהם קבוצה שהגיעה מדגניה א' בראשות שמואל דיין. מרביתם של המתיישבים היו כבר בעלי משפחות, חברים במפלגת הפועל הצעיר ובעלי ניסיון חקלאי רב יחסית של כעשר שנים או יותר.

חלוצי נהלל באו למקום ב-ח' באלול ה'תרפ"א (11 בספטמבר 1921). בתחילה התיישבו בגבעה סמוכה לכפר הערבי השכן מעלול ליד תל שמרון גבעה אשר כינוה 'גבעת הכיבוש'. אחד העולים סיפר:

ח' באלול תרפ"א יצאנו אל המקום הנועד וליד אלון גדול אשר למרגלות הגבעה ... הקמנו אוהל וכאשר באו באותו ערב עוד חברים מצאו כבר נקודת ישוב באוהל הראשון".[דרוש מקור]

מגבעה זו השקיפו הראשונים על השטח הנועד למושבם על ידי הקרן הקיימת. מעיינות ונחלים יצרו ביצות ואיתם גם דגירה של היתוש אנופלס שמעביר את קדחת המלריה. הפחד והאזהרות של המומחים וביניהם גם הלל יפה שהיה מומחה לקדחת ולמלחמה בה, הביא אותם להתגורר זמנית בגבעה. המהנדס יוסף ברויר, תכנן את ייבוש הביצות בנהלל. לפי תוכניתו ולמרות האזהרות, החלו התושבים בעבודות לכריית תעלות שינקזו את מי הביצות ויאפשרו התיישבות במקום המיועד. העבודה נעשתה כולה על ידי המתיישבים עצמם ובעזרת פועלים יהודים. לאחר שהוכשרה האדמה החלו החלוצים לבנות צריפים שבהם התיישבו במקום הקבע[8].

באזור נקודת ההתיישבות הראשונה שוכן בית הקברות של היישוב, למרגלות תל שמרון.

כיכר בנהלל. מגדל המים הלבן הוקם בשנת 1924

אנדרטה של מרדכי כפרי בנהלל לנופלים במערכות ישראל

נהלל נבנתה בצורת עיגול, על פי תוכניתו[9] של האדריכל ריכרד קאופמן. מטרת התכנון הייתה לתת מענה לדרישות ביטחוניות ומעשיות אך היא שיקפה בעיקר את הרצון להקים מושב שיושתת על עקרונות השוויון. בצורה זו מרחק כל משק מן המרכז שווה וניתן לחלק את החלקות כך שגודלן יהיה שווה גם כן. בטבעת החיצונית של העיגול הוכשרו החלקות החקלאיות, צריפיהם של החקלאים נבנו בטבעת הקרובה לחלקות אלו ובחלק הפנימי של המעגל נבנו מוסדות הציבור וצריפיהם של עובדי הציבור. המעבר לבתי קבע החל רק ב-1933.

למרות קשייה של התנועה הציונית מצבה של נהלל בשנים הראשונות להקמתה היה טוב יחסית והיא שימשה מודל להקמתם של מושבי עובדים נוספים. בשנת 1923 הקימה חנה מייזל בנהלל את בית ספר חקלאי מקיף ויצו קנדה נהלל לצעירות בו התחנכה בין השאר חנה סנש. מאוחר יותר הפך בית הספר לבית ספר חקלאי מעורב.

בשנת 1939 נמנו ביישוב 837 תושבים ב-74 משקים[10].

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים חלו שינויים רבים במבנה הארגוני של נהלל. באופן כללי ניתן לומר כי המושב נעשה פחות שיתופי. מוסד העזרה ההדדית בוטל, האחריות למצב הכלכלי של כל משק הועבר באופן בלעדי לידיו של הפרט. האגודה השיתופית עדיין קיימת אך לצידה של האגודה החקלאית שברשותה הנכסים החקלאיים של המושב הוקמה אגודה מוניציפלית נפרדת. הקשיים בחקלאות בארץ גרמו לתושבים רבים לפנות למקורות עיסוק אחרים, אף כי עדיין קיימים משקים פעילים רבים יחסית. במושב בית ספר יסודי אזורי ובית ספר תיכון אזורי, וכן מפעלים לייצור מזון לבהמות. המושב מהווה מקום מרכזי בעמק יזרעאל המספק שירותים למושבי וקיבוצי הסביבה.

במושב פועלת תנועת הנוער בני המושבים.

ידוענים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מתושבי נהלל, הקבועים והארעיים, היו לאורך השנים דמויות מוכרות ובולטות. ביניהם חבר הכנסת הראשונה שמואל דיין, בנו שר הביטחון והרמטכ"ל משה דיין, אשתו הראשונה של משה דיין, רות דיין, ושלושת נכדיו - חברת הכנסת יעל דיין, הבמאי והתסריטאי אסי דיין והיוצר יהונתן גפן. בנהלל התגוררו פרקי זמן הצנחנית חנה סנש, הסופר והעיתונאי מאיר שלו, הרמטכ"ל ושר הביטחון שאול מופז, איש סיירת מטכ"ל מוקי בצר, איש התקשורת אוריאל בן-עמי, הזמרת שולה חן, הזמר דדי בן עמי, האלוף מוסה פלד, השר אריק נחמקין, חבר הכנסת עמוס הדר, הכדורסלן בועז ינאי ושרה שטרן לבית קרסיק (שרה מקפה תמר). חבר הכנסת רם בן ברק הוא דור שלישי במושב, ובנוסף נולד וגדל ביישוב אחיינו של בן ברק - יוצר הסרטים, העורך והמוזיקאי רועי כפרי.

ייצוג בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליעזר יפה, יסוד מושבי עובדים, יפו : הוועד המרכזי של מפלגת הפועל הצעיר, תרע"ט-1919.
  • שמואל דיין, 1921 - ראשיתה של נהלל - ייסוד מושב עובדים - מהלול - המייסדים הולכים לתור את המקום - העלייה על הקרקע - נהלל - יבוש ביצות - סלילת הכביש, בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק קי"א.
  • שמואל דיין, נהללים : סיפור ארבעים שנה, תל אביב : מסדה ותנועת המושבים, תשכ"א-1961.
  • רינה פורת (עורכת ומהדירה), החלום ושברו : חנה ויעקב ירדנאי, נהלל : הוצאה פרטית, 1989.
  • שמואל גדון, נהלל תרפ"א-תשל"א 1921-1971, ירושלים: משרד החינוך והתרבות - המרכז לטיפוח התודעה היהודית, תשל"א 1970.
  • לביאה אפלבאום (עורכת), לא על הלחם לבדו : המשכיות ותמורות במושב נהלל, רחובות: המרכז לחקר התיישבות כפרית ועירונית, 1974.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נהלל בוויקישיתוף

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.